אסתרקה מלאך Esterka Małach, הייתה המאהבת
היהודייה האגדית של קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, ששלט בין השנים 1333-1370. נודע
כ-קז'ימייז' (קזימיר) הגדול.
אסתרקה הייתה מפורסמת ביופייה, היא התגוררה
חלק מחייה בעיר קז'ימייז' ע"י קרקוב. יופייה יוצא הדופן תפס את עינו של המלך
בעת שהוא עבר דרך הכפר שלה.
כרוניקנים [מתעדי דיווח היסטורי על עובדות
ואירועים בסדר כרונולוגי. מרבית הכרוניקנים נטו ללקט כל פרט מידע ולא עשו מאמץ
להפריד בין אגדה לעובדה] בני התקופה דיברו על קשר האהבה בין אסתרקה ובין המלך
הפולני כעל עובדה, אך ההיסטוריונים מטילים ספק בו, במיוחד כשהשם אסתר מזכיר את
גיבורת מגילת אסתר, ואת פרשת הקשר שלה עם מלך נוכרי - המלך הפרסי אחשוורוש. לכן
הסיפור של אסתרקה נחשב ל"אגדה אימטטיבית" (אגדה חקיינית), שהומצאה לפי
הדגם התנ"כי. היה ביחסים אלה ביניהם משיכה עצומה; הנושא היה בשימוש של כותבים
יהודים בתקופות מאוחרות יותר עד למאה ה-19.
גרסאות לסיפורה של אסתרקה, בספרות
האנטישמית הפולנית, הופיעו במטרה לערער על זכויות היתר אשר ניתנו ליהודים בפולין
ע"י בולסלאב ה-5 (חי בין השנים 1221-1279) ונמשכו ע"י המלך קז'ימייז',
וכך נטען כי זכויות יתר אלו ניתנו כמתנה למאהבת ולא מתוך דאגה לאינטרס הלאומי
הפולני.
כומר בן המאה ה-16, רמז לסיפורה של אסתרקה
בספרו "אכזריות היהודים" כאשר טען כי "השימוש שלה במילים עדינות
פיתה את המלך קז'ימייז' לייצר את החוק (שנתן זכויות יתר ליהודים) תחת השם של הנסיך
בולסלאב...", רמיזות כאלו, בעלי אופי שלישי, המשיכו להתקיים בכתבים הנוצריים
עד המאה ה-19; האמונה כי אישה יהודייה זו, השתדלה במכוון למען עמה ובכך נתנו ל-קז'ימייז'
את הכינוי "אחשוורוש הפולני".
למרות הוכחות של היסטוריונים מודרניים כי
סיפורה של אסתרקה הוא לכול היותר דוגמה למליצה ספרותית על האישה היהודייה הפתיינית,
אשר היה מאוד מקובל בימי הביניים המוקדמים, ולמרות העובדה ששמה היה בשימוש כדי
לבסס טענות אנטישמיות, המשיכה הרגשית לסיפור אסתרקה הייתה מאוד גבוהה אצל היהודים.
[א' אייזנברג, "יהודייה אחת מאוד מפורסמת; היהודייה כאובייקט מיני בימי
הביניים בספרות ובלימוד בספרד", לה כרוניקה, 12 (אביב 1984), 94-187]
האזכור הראשון מופיע בכרוניקה של הבישוף
יאן דלוגוש בין השנים 1415-1480, פחות ממאה שנה אחרי מותו של קז'ימייז' הגדול.
לפי מסורות אחדות, אסתרקה הייתה בתו של
חייט עני בשם רפאל מן היישוב אופוצ'נו. לפי אחרים היא הייתה נכדתו של סוחר ורופא מ-אופוצ'נו
והיא עצמה, כדברי דלוגוש: "ידעה הרבה מסודות הרפואה".
בשורות המוקדשות לשנת 1386, ציין דלוגוש,
שלא היה ידוע כאוהד יהודים, כי אסתרקה השפיעה לטובת עמה על מדיניות המלך הפולני:
"לבקשת הפילגש שלו היהודייה האהובה, אסתר, העניק (קז'ימייז' הגדול) ע"י
תעודה מיוחדת במינה זכויות וחירויות מופלגות ליהודים החיים בממלכת פולין. הועלה
חשד כי היא מבוססת על זיוף בידי אנשים מסוימים, ובאופן המחלל ופוגע בהוד האלוהי,
מעשיהם המסריח משפיע עד עצם היום הזה".
תוכן האיגרת של המלך משנת 1364, בה הוא
כותב: "המלך נעתר לבקשת היהודים היושבים בכל ערי מלכות פולין" הואיל
והוא "שואף להרבות תועלת אוצרו. ניתנת להם זכות הישיבה והתנועה, חירות המסחר
והרשות להכניס ולהוציא סחורות וכן גם להלוות כסף בריבית, בעבוט ובאפותיקי (קרקע או
מטלטלים המיוחדים לגביית חוב ידוע)".
לפי מחברים מאוחרים יותר, פרשת האהבה הזאת
התרחשה בזמן ש-קז'ימייז' היה נשוי ל-אדלהיד מהסה. קודם לכן עזב המלך את כריסטינה
רוקיצ'אנה הצ'כית אחרי שגילה שיש לה סקביאס (גרדת - מחלת עור הנגרמת ע"י
טפילית קטנה, המתבטאת בגרד חריף. המחלה שכיחה במיוחד אצל אנשים החיים בתנאי תברואה
לקויה, ומאוד מדבקת. גם אנשים השומרים על היגיינה עלולים להידבק בה).
למלך הפולני היו ארבע נשים במהלך שלטונו.
נאמר שמתוך הקשר עם המלך נולדו ל-אסתרקה 4
ילדים: שני בנים פלקה Pełka, ניימייז'ה Niemierza ושתי בנות ששמותיהן
אינם ידועים.
לשני בניה ניתנו שטחי אדמה מאביהם, והם
גודלו כנוצרים.
נאמר גם שבעוד הבנים גודלו בדת הקתולית של
אביהם, הבנות שמרו את דת אמם - היהדות.
קיימים מספר סיומים לסיפורה של אסתרקה,
עפ"י אחד המלך ניתק ממנה קשר, אסתרקה מתה כאשר הם עוד היו ביחד, והתאבדותה של
אסתרקה היה מיד לאחר מותו של המלך או מספר שנים לאחר מכן.
אמנם ישנו בית בכפר אופוצ'נו אשר טוענים כי
הוא בית משפחתה, וכי הקבר שלה נמצא עפ"י טענות אלו בפארק לוֹבְּזוֹב ליד קרקוב.
אין כל בסיס היסטורי מוכח לקיומה של
אסתרקה, והיא אינה מאוזכרת במסמכי החצר המלכותית ו/או במקורות יהודיים מהתקופה.
אזכורים בכתב על קיומה של אסתרקה החלו מופיעים רק מהמאה ה-15 בהיסטוריה של הפקיד
הפולני יַאן דְּלוּגוֹשׁ. [כ'
שמרוק, סיפורה של אסתרקה, בספרות האידית והפולנית (1985)]
המקור היהודי הראשון לאזכר אותה הוא הספר
"צמח דוד" אשר נכתב ע"י דוד גנז בשנת 1595. גנז האמין לאמיתות
הקיום ההיסטורי של אסתרקה ואף נתן מקור נוצרי לדבריו. [א. טייץ, ס' הנרי, C.I. Tallan (עורכים), המדריך לנשים
יהודיות JPS: 600 לפנה"ס ועד 1900
לסה"נ (2003), 84]
יישובים הקשורים לפי המסורות ל-אסתרקה
פרט לעיר אופוצ'נו, גם על ערים או עיירות
אחרות במרכזה או בדרוה של פולין נטען שהן מקום הולדתה של אסתרקה או קשורות
לסיפורה. למשל: ראדום, סנדומייז', סקאווינה, קז'ימייז' דולני, נייפולומיצה,
פז'דבוז', ז'שוב, סטופניצה, וישליצה, צ'כוב ו-בוחוטניצה.
יש שסברו שמפני שהמלך הקים בשבילה מובלעת
יהודית ב-קז'ימייז', בסמוך לקרקוב הבירה, ייתכן כי אסתרקה נולדה בקרקוב.
במקום אחר מסופר שהמלך בנה עבור אסתרקה
טירה קטנה ב-בוחוטניצה, מצפון לקרקוב, שהייתה מחוברת לארמון ואבל ע"י מנהרה
תת-קרקעית.
לפי מסורות אחרות, המלך בנה ל-אסתרקה באמצע
המאה-14 ארמונות ב-קז'ימייז' דולני וב-לובזוב, אז כפר בסמוך לקרקוב ובימינו חלק מן
העיר.
הארמון המלכותי ב-לובזוב קיים גם בימינו.
המסורת העממית מייחסת בית ברחוב קרקובסקה
46 ב-קז'ימייז', בימינו בקרקוב, למשפחתה של אסתרקה והוא נקרא על כן "הבית של
אסתרקה", בו פועלת החל משנת 1986 שלוחה של המוזיאון האנתוגרפי בקרקוב.
במקורות אחדים, אסתרקה מוצגת כאשתו של המלך
שחיה אתו בארמון ואבל, למרות שהשניים לא היו נשואים מעולם והיא לא הוכרזה למלכה. אסתרקה
אחראית, לא רק בעיני דלוגוש, אלא גם לדעתם של סופרים אחרים, להרחבת זכויות היתר
שזכו היהודים בימי שלטונו של קז'ימייז' הגדול.
אתרי הנצחה
אתרים, רחובות ואנדרטאות שונים בפולין
נקראו על שם אסתרקה.
אחד מהם, הוא קטע חומה שנותר מטירה עתיקה
שנבנתה ע"י קז'ימייז' בעיר קאליש. לפי אגדות, רוח רפאים של אסתרקה נוהגת לבוא
לשם בלילות כדי לחכות לאהובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה